הרב מאיר בר אילן
הרב מאיר בר אילן
הרב רפאל שמואלביץ'
העורכים הראשיים (ע"פ א-ב)
נולד בפתח תקוה בשנת תרפ"ח. למד בישיבות מיר בירושלים, לומז'ה בפתח תקוה ופוניבז' בבני ברק. סייע במכון הרי פישל בעריכת "חוקה על פי התורה" מיסודו של הריא"ה הרצוג. השתתף במשך ארבעים שנה בעריכת "תורה שלמה", מפרשת תרומה ואילך, ההדיר את ספר הנר למסכת ברכות ואת "יסוד ושורש העבודה". מחיבוריו: תלמוד רש"י, תורת הרמב"ם על התנ"ך, מוסף רש"י על התלמוד ועל התנ"ך, הגדת רש"י. החל בעבודתו באנציקלופדיה התלמודית בשנת תשכ"א, כשהערך הראשון שכתב היה "התחייבות", עד לפטירתו בז' בשבט תשס"ט כתב וערך 140 ערכים, שהאחרון שבהם הוא הערך "כרפס".
נולד בגרמניה בשנת תרס"א. למד אצל הר"ר דוד צבי הופמן, ראש בית המדרש לרבנים בברלין. בשנת תרפ"ה הוכתר כדוקטור למתמטיקה מטעם אוניברסיטת ברלין. נתמנה כרב הקהילה החרדית בדארמשטט. בשנת תרצ"ט עלה ארצה. היה מראשי ישיבת "קול תורה" מאז יסודה בשנת תש"ב, היה מראשי המערכת של האנצ"ת מתש"ג ועד פטירתו, והשתתף בערכים שנדפסו בכרכים א-כז של האנציקלופדיה התלמודית. מאמריו נאספו לספר עלה-יונה. תולדות חייו נכתבו בספר "הרב יונה מרצבך (פרקי חיים, דרכו ופעליו)". נפטר בי"ח בתשרי תשמ"א.
נולד בשנת תרע"ז. למד בישיבת חברון בירושלים, ואח"כ בישיבת מיר בפולין. נשא את בתו של הרב יחזקאל סרנא, ראש ישיבת חברון, ושימש כר"מ בישיבת חברון. מחיבוריו שיצאו לאור לאחר פטירתו: כנסת אברהם על מצוות ומועדים ועל מסכת יבמות. השתתף באנציקלופדיה התלמודית מאז שנת תשי"ז, ומאז שנת תשל"ז ועד פטירתו שימש כראש המערכת. נפטר בכ"ט בטבת תשנ"ז.
נולד בלובן שברוסיה הלבנה בשנת תרס"ו. למד בישיבות סלוצק וקלצק אצל הג"ר איסר זלמן מלצר. עלה ארצה בשנת תרפ"ו ולמד בירושלים בישיבת מרכז-הרב אצל הראי"ה קוק ובמכון הארי פישל. מחיבוריו: ההדרת המאירי למסכתות מכות ומועד קטן; מעורכי בירור-הלכה למסכת ביצה; "שם משמעון". לזכרו יצא הספר "מהמקור". היה מראשוני העורכים באנציקלופדיה התלמודית, ועל ידו נכתבו בין השאר הערכים: בעל קרי, בר מצרא, בשר וחלב, בתי אבות, חלב, חליפין, חצי עבד וחצי בן חורין, חצר, ועוד. נפטר בז' בטבת תשט"ו. דברי הערכה עליו ע"י הרש"י זווין נדפסו בתחילת כרך ז.
נולד בראגולה שבליטא (ועל כן כונה ר' אלתר ראגולר) בשנת תרס"א. אביו היה אחיינו של האדר"ת (ר' אליהו דוד רבינוביץ-תאומים). למד בישיבות מיר וסלובודקה. עלה ארצה בשנת תרפ"ד, והיה מראשוני הלומדים בישיבת מרכז-הרב. השתלם בהשכלה כללית בגרמניה, ולאחר שובו ארצה (תרפ"ט) נמנה על ראשוני החברים במכון הארי פישל. השתתף בההדרת המאירי על מסכת מועד קטן, ובבירור הלכה על מסכת ביצה. מחיבוריו: "חוקת משפט" על הלכות מכירה ועל הלכות ירושה. מלבד מאמרים בהלכה פירסם גם דברי הגות ושירה. היה מראשוני העורכים באנציקלופדיה התלמודית, וחיבר עשרות ערכים, שבחלקם טרם נדפסו. נפטר בז' באלול תשל"ד.
נולד בקייב שברוסיה בשנת תר"ע. למד בישיבות במזריטש, בראדין ובמיר. לימד בישיבות עץ-חיים ומיר בירושלים, היכל התלמוד בתל-אביב, לומז'ה בפתח-תקוה ובישוב החדש בתל-אביב. עמד בראש כולל "שבט מיהודה" בתל אביב. דברי תורתו נאספו בספר בנין אפרים. לאנציקלופדיה התלמודית הצטרף בשנת תשט"ז, מכרך ח ואילך, ושימש בה כמבקר עד פטירתו בכ"ו בשבט תש"נ.
הרה"ג זלמן נחמיה גולדברג שליט"א, נולד בתרצ"א (1931) במינסק שבבלרוס. אביו הרב אברהם גולדברג מתלמידי ישיבת נובהרדוק, עמד בראשות ישיבה מחתרתית במינסק, וכשנתפס ע"י השלטונות הסובייטים נגזר עליו 10 שנות מאסר בסיביר. לאחר מאמצים רבים הוא שוחרר, ובשנת תרצ"ה (1935) המשפחה עלתה לארץ בעזרת סרטיפיקט שקבלו בעזרת הרב הראשי הרב אברהם יצחק הכהן קוק, והתיישבה בירושלים. בילדותו למד בת"ת מאה שערים ועץ חיים, ובישיבת תפארת צבי. בגיל 14 בלבד החל ללמוד בישיבת חברון, אולם בעצת החזון איש עבר לישיבת פוניבז' בבני ברק, שם למד כארבע שנים בעיקר מפי הגר"ש רוזובסקי, בתשי"א שב ללמוד בישיבת חברון. בתשי"ד נשא לאשה את מרת רחל בתו של הגרש"ז אויערבך זצ"ל. גדלותו ועמקותו בתורה ומגמת לימודו לאסוקי שמעתתא אליבא דהלכתא הביאה את הרב איסר יהודה אונטרמן זצ"ל לבקשו לעמוד בראשות הכולל ללימודי דיינות 'שבט יהודה'.
בתשמ"ט, נתמה ע"י הרב הראשי לישראל הגר"א שפירא כדיין בבית הדין הרבני המחוזי בירושלים, ובין השנים תשנ"ו – תשס"ה כיהן כדיין בבית הדין הגדול. מאז הוא מכהן כאב"ד בבית הדין 'הישר והטוב'.
הרב גולדברג נודע כמרביץ תורה מופלא, ובמשך השנים לימד ומלמד במסגרות שונות ומגוונות, הוא עומד בראשות כולל 'דעת משה' סדיגורה, וכולל 'שבט מחוקק' שבמכון הארי פישל – אריאל, מסר שיעורים בישיבת קדומים ובישיבת בית-אל, עמד בראשות בית המדרש שע"י המכון האקדמי 'מכון לב', ומלמד בקביעות בכולל ארץ-חמדה, וישיבות אור עציון וכרם ביבנה ועוד.
החל מתש"ן שימש הרב גולדברג כעורך באנציקלופדיה התלמודית ומתשנ"ז כעורך ראשי. בתשע"ד נתמנה גם כמבקר הראשי של המיקרופדיה התלמודית. הרב שימש בתפקדיו אלו עד לפטירתו בל' באב ה'תש"ף.
מספריו:
חזון קדומים - שיעורים שנאמרו בישיבת קדומים על מסכתות כתובות וקידושין.
גנזי התורה - שיעורים על כמה מסכתות יו"ל על ידי תלמידו הרב נתנאל ברקוביץ
אור המועדים - שיעורים בהלכות המועדים שסוכמו על ידי תלמידו הרב קורן, תשס"ב
הרה"ג ר' רפאל שמואלביץ נולד בשנת ה'תרצ"ח בעיירה מיר לאביו מרן הגאון מוהר"ר חיים שמואלביץ זצ"ל, ראש ישיבת מיר בירושלים, ולאמו הרבנית חנה מרים לבית פינקל, בתו היחידה של ראש ישיבת מיר הגאון מוהר"ר אליעזר יהודה פינקל זצ"ל.
בתקופת מלחמת העולם השניה נמלט עם הוריו יחד עם רבים מתלמידי ישיבת מיר מגולת אירופה הדוויה והגיע לעיר קובה שביפן, ומשם לעיר שנחאי שבסין. לאחר המלחמה עלה עם הוריו לירושלים.
הרב שמואלביץ למד בישיבת מיר בירושלים, שם היתה לו קביעות עם אביו הגאון עד לפטירת אביו.
בחורף ה'תשכ"ב נישא לרבנית עדנה, בתו של הרה"ג אברהם פרבשטיין זצ"ל, ראש ישיבת חברון.
הר"ש שימש כר"מ בישיבות חברון, קול יעקב ומיר, ולימים שימש כראש ישיבת מיר לצד הגאון רבי נתן צבי פינקל זצ"ל.
בהשפעתו ובהמלצתו של חותנו הרה"ג ר' אברהם פרבשטיין – אשר שימש כעורך ראשי של האנציקלופדיה התלמודית לאחר פטירתו של המייסד והעורך הראשון הרה"ג ר' שלמה יוסף זוין זצ"ל – הצטרף הרה"ג ר' רפאל זצ"ל למערכת האנציקלופדיה התלמודית, ולימים הפך להיות ראש המערכת. כתיבתו התמה, המדוייקת והמקיפה היתה לאבן יסוד ויתד נאמן לכתיבה המיוחדת והמצוינת של ערכי האנציקלופדיה התלמודית. במשך עשרות שנים תרם הרה"ג ר' רפאל זצ"ל תרומה העצומה לאנציקלופדיה התלמודית שלא תסולא בפז. גאונותו בכל חלקי התורה וההלכה, וכישרונו יוצא הדופן בכתיבה תמציתית ומדויקת, יחד עם נועם הליכותיו ומידותיו הנעלות הותירו רושם בל יימחה על כל עובדי האנציקלופדיה התלמודית.
הרה"ג ר' רפאל שמואלביץ נפטר בליל ט' בשבט ה'תשע"ו בירושלים, והוא בן ע"ח שנים.
הגר"מ שמואלביץ נולד בתש"ח בירושלים, לאביו הגאון רבי חיים שמואלביץ זצ"ל ראש ישיבת מיר, ולאמו הרבנית חנה מרים שמואלביץ בת הגאון רביאליעזר יהודה פינקל ראש ישיבת מיר. הרב שמואלביץ גדל בבית הוריו ולמד מפי אביו הגר"ח, בבחרותו למד אצל אביו בישיבת מיר, ובשנים תשכ"ז – תשכ"ח בישיבת פוניבז' בבני ברק, בעיקר מפי הגר"ש רוזובסקי זצ"ל, והגרב"ד פוברסקי שליט"א. בשנת תשל"ב נשא את הרבנית מינה, בת הגאון רבי יעקב ניסן רוזנטל זצ"ל, אב"ד חיפה.
הרב שמואלביץ כיהן כר"מ בישיבת הגר"א בחיפה ובישיבת עצם. כיום הוא מכהן כר"מ בישיבת מיר, כראש כולל בבאר שבע, ואב"ד בבית הדין לענייני ממונות שע"י המועצה הדתית בירושלים ובבית הדין 'משפט שלום' באשדוד. הגר"מ הצטרף לאנצ"ת לפני כארבעים שנה, ומתשע"ג הוא מכהן כראש המערכת.